בקורס בניווט שהשתתפתי בו השבוע שכלל שני לילות בקמפינג הגעתי לשדה מלא בשעורה.
התחלתי לדבר עם חוליית הניווט שלי על שעורה וחיטה ועלו מלא שאלות.
איך מבדילים בין חיטה לשעורה? מה בכלל מכינים משעורה? בשבועות אוכלים חיטה או שעורה? למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? כמה שבועות סופרים מפסח עד שבועות ? מה ההבדל בין מתן תורה לשמחת תורה? למה לובשים בגדים בצבע לבן ולמה בכלל עושים לילה לבן?
אז חקרתי לעומק ועשיתי לעצמי סדר מקווה שיעזור גם לכם 🙂
שעורה וחיטה, שבועות, ספירת העומר ומתן תורה
אז נתחיל מזה שהגענו לשדה מלא בשעורה אחרי איזה 5 שעות ניווט בשטח של חורבת בורגין. אגב אם אתם מתבלבלים בין המראה של שעורה וחיטה, לשעורה יש “שערות” ארוכות לעומת החיטה.
כשמזכירים שעורה רובנו (אני לפחות) חושבים מיד על בירה, אבל האמת היא ששימושי השעורה מגוונים הרבה יותר: גריסים, קורנפלקס, חטיפים כמו בייגלה! דייסות, לחמים מסורתיים ,וויסקי ומשקאות חריפים ובימי קדם – מזון בסיסי ונפוץ לפשוטי העם. לעומת החיטה, שנחשבת מובחרת ומתאימה יותר לאפייה, השעורה מבשילה מוקדם יותר ומתאימה גם להאכלת בעלי חיים.
בפסח היו מביאים לבית המקדש את עלומות העומר שהן שיבולות של שעורה, חמישים ימים אחר כך בחג השבועות (סופרים 7 שבועות מחג פסח ומפה השם “שבועות”) שמסמל את היום שבו בני ישראל קיבלו את התורה בהר סיני, נהגו להביא אל בית המקדש את “הבכורים”, היבול הראשון שכלל את שבעת המינים אבל גם שתי חלות (“שתי הלחם”) שהכינו מחיטה ביחד עם בעלי חיים לקורבן. השינוי הזה של מעבר מאוכל של העם הפשוט ושל הבהמות (השעורה) לאוכל יותר מזין, עשיר ויוקרתי הוא גם סמלי.
בדיוק כמו שיצאנו ממצרים, תקופה של עבדות לתקופה של חופש ובסוף קיבלנו את התורה במעמד הר סיני.
אז למה אוכלים מאכלי חלב?
יש כמה הסברים. אחד מספר שעם ישראל קיבל את התורה, כולל הלכות כשרות רק במעמד מתן התורה בהר סיני, ולכן לא היה מוכן עדיין לבשר, אז אכלו מה שהיה זמין ולא היה צריך “להכשיר”: מאכלי חלב.
הסבר אחר מתבסס על הפסוק “דבש וחלב תחת לשונך”, התורה נמשלת לחלב ולדבש. וכמו שתינוקות צריכים חלב אם בשביל ההתפתחות הפיזית כך גם אנחנו צריכים את התורה להתפתחות הרוחנית שלנו.
אגב הרבה אנשים מתבלבלים בין חג מתן תורה, שבועות לחג שמחת תורה. שני החגים קשורים לתורה, אבל הם שונים לגמרי. בשבועות – התורה ניתנת לראשונה, זה חג שמסמל התחלה . בשמחת תורה – אנחנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים מחדש, זה חג שמסיים את הסוף.
למה לובשים לבן?
המעמד של קבלת התורה בהר סיני הוא כמו טקס ברית נישואין בין האדם לאלוהים. אלוהים אפילו ציווה על העם לנקות את הבגדים שלהם לכבוד האירוע (שמות י”ט, פסוק י”ד): “וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם”.
מאכלי החלב- גם בצבע לבן, מושלם לחברות ולמחלבות של מוצרי החלב וייצור הגבינות כמו “גד” ו”תנובה” לנצל את ההזדמנות של חג מוצרי החלב ולפרסם את המוצרים שלהם לארוחת ערב חג השבועות.
מה לגבי לילה לבן?
“תיקון ליל שבועות” זה מנהג מיוחד ללילה שבו קיבלנו את התורה, לא הולכים לישון אלא במקום זה נשארים ערים ולומדים את התורה. לפי המסורת, בלילה שלפני מתן תורה, בני ישראל פשוט… נרדמו. במקום להתכונן לרגע ההיסטורי, הם לקחו תנומה ושקעו בשינה עמוקה . אז כדי “לתקן” את זה, נולד המנהג להישאר ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה. זו הזדמנות גם לחילונים למפגשים ושיחות אל תוך הלילה.יש כאלה שלומדים יחד בסדר קבוע שנקרא “תיקון ליל שבועות”. הסדר הזה כולל קטעים נבחרים מהתנ”ך, המשנה, הזוהר ועוד – כמו סיבוב טעימות של התורה כולה.
באופן אישי, אני פחות ופחות אוכלת מוצרי חלב כדי לאזן את הגוף שלי ולמנוע כמה שיותר אלרגיה אבל אין כמו פשטידת פטריות ועוגת גבינה לחגוג את חג השבועות!
אז מקווה שהצלחתי לעשות סדר בין כל המילים והמושגים של חג השבועות וכמו בניווטים ובחיים בכלל גם אם תלכו לאיבוד, בטוח תגלו משהו מעניין.
לפעמים זה שדה שעורה, לפעמים אנשים מוזרים שרצים עם אוזניות בטבע, אבל בטוח שתמיד תגלו עוד ועוד את עצמכם.
חג שבועות שמח !
נטע
