זוכרים איך בלג בעומר כל שנה הכיתה נפגשת, איכשהו יש איזה עגלת סופר ענקית ויוצאים לסיור ליקוט.
ליקוט של כל דבר שיכול להתאים למדורה הכיתתית בלג בעומר. רגל של בובה מעץ-הולך, כיסא שבור -הולך, הקרשים שההורים שומרים חצי שנה בשביל השיפוץ-הולך (סתם -ממש לא !).
כן יש איזהשהו קסם בלשבת מסביב למדורה, להעריך את הכח של הטבע ולהסתכל על להבות האש בזמן שאנחנו אוכלים תפוח אדמה אפוי טוב או מרשמלו דביק וטעים ומקשיבים לסיפורים מפחידים.
למרות החוייה הכייפית, עם השנים יש פחות ופחות מדורות בעקבות מודעות לנזק הסביבתי שהמדורות האלו גורמות.
הדלקת מדורה עשויה להיות מסוכנת ולגרום לשריפות, היא מזהמת מאוד בעקבות פליטה של פחמן דו חמצני בזמן השריפה, עשויה לגרום לכוויות ולעומס על הסביבה ולכן הרשויות המקומיות מגבילות את האזורים שבהם ניתן להדליק מדורה.
אז אם בכל זאת לא השתכנעתם ואתם חייבים להקים מדורה
יש כמה כללים שאתם חייבים לשים לב אליהם:
מיקום– מדורות עושים רק איפה שמותר, אנחנו לא רוצים לפגוע בטבע או לקבל דוח מפקח. תחקרו את האזור שאתם רוצים להקים בו מדורה. למשל במודיעין יש מגרשים מוגדרים בהם ניתן להבעיר אש ובל”ג בעומר העירייה מעדכנת איזה תאריך מוקדש לילדי הגנים ואיזה תאריך המגרש לרשות ילדי בתי הספר.
סוגי המדורה. יש שלוש סוגי מדורות עיקריות:
מדורת כוכב – הקטנה ביותר והחסכונית ביותר. ברוב הפעמים אני משתמשת בה, נועדה לתת מעט אור ומעט עצים ומעולה להפיק מדורה עם איכות מקסימלית. מייצרים אזור בערה במרכז. לוקחים קרשים ארוכים וממקמים אותם במרכז. כל פעם שהעץ מתפחם דוחפים אותו פנימה למדורה. הכוכב יכול להכיל עד 4 עצים. אם העץ ארוך אפשר לשרוף אותו מהאמצע שלו.
מזבח– לבישול, מרכזים עצים בצורת רשת. היא נמוכה, עוצמתית, אזור ההדלקה במרכז, ניתן להניח מעליה טאבון או לבשל בשר ומוצרים מעל. במידה ורוצים פוייקה אפשר לחפור בור ואז לקבע מעל את הסיר.
קונוס– הכי נפוצה בלג בעומר ובסרטים. מעל בסיס ההדלקה בונים כמו אוהל אינדיאני עצים ארוכים וזה מבודד את אזור ההדלקה ויוצרת אור גדול. כנראה שהיא תקרוס לאחד הצדדים במהלך הבעירה ולכן ממליצה לשמור מרחק ולהתרחק.
מה מומלץ ומה פחות?
להשתמש בחומרי בעירה טובים -פחמים איכותיים, ענפים יבשים, זרדים וניירות זה מעולה. מסדרים את המדורה כאשר בחלק הנמוך במרכז המדורה יש את החומר הכי דליק.
תכינו ליד המדורה בקבוקי מים לכיבוי האש וענף או חתיכת עץ לנהל את האש ובסוף להפריד את הענפים בשביל לזרז את הכיבוי של המדורה. אם יש בסביבתכם הרבה חול זה נהדר לכיבוי אש.
עדיף לא להשתמש בעצים עם צבע או שמן. עצים עם מסמרים ישמיעו קולות פצפוצים אז אל תבהלו. לשים לב שניירות, זרדים לא לשים מעל המדורה כי יעופו באוויר וגם יצרו גיצים.
לשים לב שבאזור ההדלקה יש אזור טוב של כניס אוויר ולחלק העליונים צריך רוח כדי להדלק מהר. אפשר להשתמש בשמן בישול לזרז, להשתמש בפתיליה ( נייר ניגוב עם שמן בתחתיתו) .
עוד טיפים חשובים:
בחירת המקום הנכון: אנחנו מחפשים אזור שכבר היתה בו מדורה כדי לא ללכלך אזור נוסף ובכך גם לחסוך בחומרי בערה.
חפשו מקום שבו הקרקע מתאימה לחפירת גומה ולהנחת אבנים מסביב. ודאו שהמקום נמצא במרחק מספיק מאוד מצמחיה יבשה ומבנים.
חפירת הגומה: כדי לחסוך זמן ומאמץ, ניתן להשתמש בכלים מתאימים כמו את חפירה.
איסוף האבנים: אחרי שחפרתם את הבור, אספו אבנים גדולות וקטנות מסביב. הן ישמשו כתוספת להתאמת המדורה וכמגן לה או לתחושת הטבעיות של המדורה.
התאמת האש: ודאו שעוצמת האש מותאמת לגודל המדורה ולתוכן העצים והפחמים. השתמשו בציוד מתאים לניהול האש ולכיבוי במקרה של צורך.
בקרת האבן: ודאו שהאבנים מסביב למדורה נמצאות במצב טוב ולא עלולות להתפקע או להיתפורר במהלך הפעילות.
ניקוי הסביבה: בסיום הפעילות, וודאו שכל הפסולת והאבנים המיותרות נוצרו מסביב המדורה והסביבה נשארה נקיה וטובה לשימוש עתידי.
יש משהו מאוד בסיסי,מסורתי וחברתי להדליק מדורה ולהתחבר לטבע ביחד עם עוד אנשים. אני שמחה לראות שהעיריות מצמצמות את אזורי המדורות ובכך מאפשרות למי שרוצה לחגוג את חג ל”ג בעומר להדליק מדורה ולחלוק אותה עם עוד אנשים ובכך לצמצם את הנזק הסביבתי של המדורות ובכך גם ליצור יותר מפגשים חברתיים.
אם כבר מדברים על מפגשים חברתיים, אתם מוזמנים לחגוג איתי את ל”ג בעומר בצורה חברותית לסביבה ובאווירה מדליקה!
סיור העששיות שלי ממש חם וספציפית לל”ג בעומר וסוף השנה- לוהט! תרתי משמע 🙂