יום שבת מתקרב ואין לכם רעיון איפה לטייל? הגן הלאומי תל אפק הוא האתר שסוגר לכם פינות מכל הכיוונים! מדובר בגן לאומי שנמצא 30 דקות מהמרכז שיש בו את כל מה שצריך ואפילו יותר: נחל זורם לשכשוך, מקום למנגל, אגם כמו באירופה, קיוסק לארטיקים,פיצות וקפה ואפילו מבצר מרשים. בגן הלאומי הזה אתם יכולים לבלות יום שלם בקלות.
מציעה לכם לארגן אוכל וציוד לפיקניק מפנק, לאכול משהו קל עם הקפה ולצאת למסלול מעגלי קליל.
הצעה להליכה מעגלית

תפרסו את הציוד פיקניק במקום שאתם רוצים לחזור אליו ואת הדברים החשובים תקחו אתכם. תקבעו עם החברים והמשפחה בקיוסק שהוא בעצם “מרכז שירות למטייל”. אחרי ביקור בשירותים צאו לדרך, תחצו את הכביש ותלכו בעקבות שביל החצבים. ממש לפני הכניסה לשביל תסתכלו שמאלה ואם אתם אחרי תקופה גשומה תראו בריכת חורף שהתמלאה ממי הגשמים אחרת תראו בור עמוק עם עשבים. בריכת החורף היא בית גידול טבעי להרבה מאוד חרקים ובעלי חיים, היא נקראת ככה בדיוק בגלל זה, היא הופכת לבריכה בחורף. תראו שלט שהציבו לפני הבריכה עם תיאור החרקים והצמחים שנהנים מהבריכה.
שביל החצבים

חצב זה צמח מוגן והחצבים שאתם רואים בשביל הועתקו לפה מכל מני אתרי בנייה באזור כאשר גילו את הבצלים שלהם תוך כדי העבודות. משום שהוא צמח מוגן אסור לפגוע בו או לקטוף ולכן אנשי רשות הטבע לוקחים בעדינות את הבצלים של החצבים ממקומות שבונים בהם ומעבירים אותם לבית החדש שלהם, במקרה שלנו תל אפק. תוך כדי הליכה תגיעו לספסלים מוצלים, ממליצה לעשות שם הפסקת שתייה.
דרך רומית עתיקה

בזמן ההפסקה, זמן מצויין לספר שאנחנו נמצאים במעבר היסטורי שנקרא “מעבר אפק”. אם ממשיכים ישר מגיעים לחוף הים ובעבר כל האזור הזה העשיר במקורות מים היה מלא בביצות. חוץ ממעבר אחד צר שהיה ניתן לעבור בו, מעבר אפק שבו אנחנו צועדים. היה חשוב להגיע לחוף הים כי לאורך קו החוף עברה דרך היסטורית “דרך הים”. כל ממלכה שרצתה לכבוש את האימפריה המצרית או הסורית שהיו דומיננטיות בעת העתיקה היתה חייבת לעבור בקו החוף. מי ששלט על אזור ארץ ישראל, היה לו קל יותר אסטרטגית לתקוף את אחת מהאימפריות ולכן המעבר הזה הוא מאוד חשוב.
אודיאון
תמשיכו ללכת ותגיעו למבנה עם מושבים בצורת תאטרון, זהו האודיאון. נשמע לכם מוכר? מלשון Audio שמע.
המבנה הזה הוא מהתקופה הרומית מהמאה ה1 לספירה, לפני 2000 שנה! האנשים שגרו באזור באו לפה להופעות ונהנו מהאקוסטיקה שרק הרומאים ידעו ליצור. ממליצה להזמין מתנדבים שיעמדו באזור הבמה ויופיעו עם שיר שכולם מכירים. אחרי ההופעה תמשיכו שמאלה / צפונה לכיוון המבצר. כשאתם עולם במדרגות האודיאון ופונים שמאלה תסתכלו על האדמה, זוהי הדרך הראשית ה”קארדו” היא נקראת ככה כי הלב של העיר (לכן קרדיולוגיה היא רפואת הלב). תוכלו לדמיין כרכרות וסוסים דוהרים ברחוב עד שתגיעו לקצה שלו ותראו משני הצדדים מעין שורות וריבועים, ברוכים הבאים לשוק הרומי. פה היו מוכרים את התוצרת שלהם לאנשים שעברו בדרך הראשית.
המבצר
אחרי השוק עולים במדרגות מצד ימין ואי אפשר לפספס את המבצר המרשים. זהו הבינאר-באשי. למרות שקוראים למבצר בשם כינוי “מבצר אנטיפטריס” ,אין שום קשר בינו לבין אבא של המלך היהודי-רומאי הורדוס שקרא לעיר שהיתה פה על שם אביו אנטיפטרוס. המבצר הוא הרבה יותר חדש, מהתקופה העותמאנית והשם האמיתי שלו הוא בינאר-באשי ,ראש המעיינות בגלל האזור שופע המעיינות. תכנסו למבצר ותמשיכו ישר עד הסוף, זה מגדל השמירה השמור ביותר מבית ארבעת המגדלים שנבנו בפינות המבצר. תעלו במדרגות ותביטו בתצפית אל עבר מגדל-צדק הסמוך, עוד מבצר תורכי שנבנה באותה התקופה לאותה מטרה- לגבות כספים ממי שרוצה לעבור בדרך הנוחה ביותר אל תוך הארץ, מעבר אפק. ממליצה לכם לבקר בפעם הבאה במגדל צדק, עוד אתר מרשים ומושקע של רשות הטבע והגנים. אחרי שראיתם את המגדל מהתצפית תרדו למטה ותוכלו להביט מחרכי הירי ולדמיין את השומרים התורכים מכווונים את כלי הירי שלהם למי שלא מוכן לשלם אגרת מעבר.
בית המושל
תצאו מהמגדל ותפנו שמאלה, תגלו שכבות עתיקות יותר בתל, מבנים של בית המושל והארמון הכנעני. שני מבנים עתיקים מאוד שנמצאו ממש כאן. בית המושל המצרי הוא מבנה דו קומתי שנשארה ממנו רק הקומה התחתונה, אני קוראת לו “בית המבוך” (למרות שהכניסה היא גם היציאה), בגלל צורת הבנייה והחדרים שלו. תכנסו פנימה ותתרשמו מהממצאים המדהימים שנמצאו כאן, חרסים עם כתב הירוגליפי עתיק ומכתב מסקרן בשפה האוגרית! כן כן, שפה של אנשים שגרו בסוריה של ימנו, לא של אוגרים 🙂 יש מודל קטן של המבנה ביציאה ממנו שתוכלו לדמיין איך המבנה נראה בשלמותו. מיד לאחר מכן ביציאה מצד שמאל תבחינו בארמון הכנעני, החלל שככל הנראה היה המטבח נראה מרשים בגודלו מבחינת גובה וגודל (תצטרכו הרבה דמיון בכל מקרה). מכאן הגיע הזמן לטוס לאירופה, מוכנים?
מאגר עינת
תפנו שמאלה ביציאה מהמבצר ותמשיכו ישר. תגיעו אל עבר אגם טורקיזי מושלם! שנייה לפני שאתם בוהים באגם ואומרים וואוווווו תסתכלו ימינה. יש מלא שולחנות פיקניק, תסתכלו טוב יש שקעי חשמל מתחת לשולחן משום שמדובר בפרויקט חשוב של רשות הטבע- עמדות עבודה בטבע! יש וייפיי בחינם עם סיסמא שרשומה בשלט, ואתם מוזמנים לקחת יום ולהגיע לפה לעבוד מול הנוף היפייפה הזה. עכשיו הגיע הזמן לוואו הגדול, אגם מוקף בדשא וצמחיית מים שכל פעם מפתיע מחדש ביופי שלו. תרדו למטה לשפת האגם ותראו דגי שפמנון. דגים לא הכי יפים בעולם שמתקרבים לאדמה כי התרגלו שאנשים זורקים להם אוכל. תעשו טובה ואל תביאו להם אוכל כי זה לא בריא להם. מאגר עינת זה מאגר מלאכותי שכן המאגר הטבעי שהיה פה התייבש ונהרס על ידי בני האדם והחליטו לשקם אותו בעזרת הזרמת מים ממקורות הירקון, ההמשך הטבעי של הנחל שמקבל את מימיו מנחל הירקון. אחד המקומות היחידים בעולם שבו הצליחו להחזיר מין אנדמי שכמעט נכחד, דג לבנון הירקון!

חשיבות שמורת טבע
זה בדיוק המקום לדבר על כמה חשוב שיש לנו שמורת טבע. הגן הלאומי נסגר אחר הצהריים כי אז מתחיל האקשן האמיתי, המאגר-אגם המקסים הוא הבית של הרבה חיות שמגיעות מהאזור לשתות ממנו ולהנות מהפארק. גם כשיש הופעות בגן הלאומי (תעקבו יש הופעות שוות!) הגן נסגר קבוע אחר הצהריים מתוך כבוד לדיירים הטבעיים במקום, בעלי החיים השונים. תמשיכו בשביל אל המקום שבו השארתם את דברי הפיקניק שלכם ותתפנקו בטבילה בנחל, מנגל או אפילו סתם בשקט לקרוא סוף סוף את הספר שחיכיתם לו.
תל אפק הוא אחד המקומות האהובים עליי להדרכה כמו שבטח הרגשתם, אני בטוחה שאתם לא תתחרטו על ביקור בגן הלאומי הזה. תשתדלו להזמין מקום מראש ולהגיע כמה שיותר מוקדם כי ביום יפה אתם תתקלו בפקק רציני בכניסה. גם אם אתם מכירים את הגן הלאומי הזה וביקרתם בו בעבר, זה אחד המקומות שתמיד כייף לחזור אליהם שוב ושוב.
